מניעת חרדת נטישה אצל כלבים

כלב, כחיית להקה, יוצר קשר בגיל מוקדם מאוד לסביבה שלו, לבעלי-חיים אחרים ואנשים הנמצאים בסביבתו, מתוך יצר הלהקה וצורך ההשרדות. בואו ננסה לראות את זה מנקודת מבטו של הכלב, בין אם זה גור בן 10 שבועות ובין אם זה כלב בן שנתיים או יותר - בכל מקרה הם מרגישים נטושים! באחת התהפך עליהם עולמם! הם הפסידו את כל מה שהיה מוכר להם; ויחד עם זאת את תחושת הבטחון האישי שלהם, שכל כך חשובה להתפתחותו הבריאה של כל כלב.

מתוך רצון לעשות טוב והרגשה של שליחות ואחריות  לכלב החדש, כולנו רוצים להרעיף עליו אהבה ותשומת לב רבה. הכלב ילמד מהר מאד איך לקבל את אותה תשומת-לב, שהוא כה זקוק לה, מתוך חוסר בטחון ודי קלות אנו עלולים לבנות אצלו תלות בנו מאד לא בריאה.

אפילו שיש בינינו רבים המאמינים שאהבה תפתור הכל, עדיין צריך תכנית פעולה עבור הכלב וצריך להבין את התהליך צריך להחליט מראש איפה מותר לכלב לחיות, מה מותר או  אסור ואיפה עומד ה גבול.

כאשר כלב חדש מגיע הביתה, תוך תקופה קצרה של מספר שבועות תיווצרנה אצלו התניות למקום, לאנשים ולסביבה החדשה, ולכן בתקופה זו יש אפשרות לעצב את התנהגותו של הכלב להתניות הרצויות לנו.

אני מאמין שצריך להביא את הכלב הביתה ולהראות כמה שיותר איפוק ביחס לחיבוקים וכו'. ההתרגשויות המוחצנות הללו של גילויי אהבה באים לספק צורך שלנו ולא של הכלב. כלב יבנה אתנו קשר הרבה יותר טוב, אם נשים עליו רצועה ונלך אתו לטיול ארוך ופשוט נהיה יחד, ליטוף פה ושם לא מזיק אבל באיפוק. הכלב חוזר אתנו הביתה אחרי טיול ארוך ומעייף, נשים אותו באזור מתוחם (אני אישית משתמש בכלובי-טיסה) ונרגיל אותו מן ההתחלה שאנחנו נחליט מתי ואיפה יהיה לנו זמן משותף, אנחנו נחליט מתי הכלב יאכל ומתי נלך לטיול.

הכלב הוא חיית להקה, הוא לא בדיוק מבין שוויון, אנחנו באופן קבוע אומרים לו מה לעשות, או יותר נכון מאפשרים לו לעשות רק דברים מסוימים שבחרנו שהוא יעשה ואשר בעבורם נשבח אותו. דברים שלא היינו רוצים שהכלב יעשה, פשוט צריך למנוע ממנו את האפשרות לעשות אותם. אם הכלב עושה את צרכיו בבית, תגבילו אותו לאזור קטן ומתוחם, בפרט כשאתם לא בבית, תרגילו אותו לסדר ארוחות בזמנים קבועים ואז גם היציאות שלו תהיינה בזמנים קבועים.

אם הכלב הרסני כאשר אנחנו לא בבית, צריך ליצור מצב, שבו  אין לכלב כל אפשרות לגרום נזקים, צריך לתחום אותו במקום קטן כמו מרפסת-שירות או שירותים או כלוב-טיסה. מנביחות, בכיות רצוי להתעלם  עד כמה שאפשר או אפילו לתקן עם הרצועה.

כדאי לזכור שכלב המראה סימנים של חרדת-נטישה, נמצא במצב של פאניקה!

צעקות, מכות וזעם, יפחידו את הכלב הרבה יותר, וזה יקשה יותר על תקופת ההסתגלות שלו. כדאי שנזכור כשהכלב עושה שגיאות:  "לכלב מפוחד קשה יותר ללמוד"!

להאכיל את הכלב מתוך כף היד או לשחק אתו בכדור, זהו אמצעי מצוין להרגיע אותו וללמד אותו לאהוב להיות אתנו.

לאט ובהדרגה, תוך כמה שבועות אנחנו מתחילים לבלות יותר ויותר עם הכלב, כשאנחנו מרשים לו יותר  ויותר חופש, עדיין תמיד באופן מבוקר ובתחום עינינו הבוחנות.

חשוב מאד לא לרגש את הכלב כשאנחנו הולכים או באים, מפני שפרידה או פגישה רגשניים מדי, מחזקים את חרדת הנטישה שלו. כשאנחנו מגיעים הביתה, אנחנו צריכים להתעלם מהכלב לפרק זמן קצר, עד שהוא נרגע, ואז אפשר להתייחס אליו, ללטף, לאהוב, וגם אז בצורה מאד רגועה. צריך לשבח ולחזק רגיעה אצל כלב. קורס אילוף למשמעת, זאת דרך מצוינת לשליטה בכלב ולקשר יותר טוב.