התקרבות, מגע ופינוי כלב* פצוע

אתם נוסעים בכבישי הארץ, בדרכי עפר שונים ולפתע אתם נתקלים בכלב המוטל בצד הדרך או באמצע הכביש. למרות שהכלב לא זע ולא נע, אין זה מן הנמנע שהכלב עדיין חי ונושם וניתן להצילו. בהרבה מקרים הכלב פשוט שומר את האנרגיה שלו להתמודדות עם הפציעה.

 

כלב פצוע מגיב בהרבה מקרים כמו כל חיה פצועה אחרת, בחשדנות ובתוקפנות. כלב פצוע חוזר להתנהגות הפרימיטיבית שלו מתוך יצר ההישרדות העז שלו. ועל כן, חובה עלינו להשתמש באמצעי זהירות בבואנו להתקרב לכלב פצוע, בין אם בצד הדרך או באמצע הכביש.

 

כלב השוכב באמצע הכביש לא משאיר בפנינו ברירות רבות מדי. לרוב זה קורה כאשר הכלב חוטף פגיעה חזיתית בכביש סואן ונופל באחת אפיים ארצה. במקרה כזה, לא כדאי להתמהמה. יש לעצור לפני הכלב הפצוע, להדליק את 4 אורות הבהוב המצוקה, יש להציב את משולש האזהרה במרחק של כ-2 עד 3 מ' מאחרי הרכב שלנו המהבהב ואז ניתן לגשת ולהתקרב אל הכלב. כדאי להתקרב בזהירות רבה, כשאנו אוחזים במגבת או סמרטוט רחב שיוכל להגן עלינו מפני תקיפה (יש לקחת בחשבון שכלב פצוע עלול לתקוף אותנו בכוחותיו האחרונים במטרה לשרוד אם הוא חש מאויים על ידי נוכחותנו).

 

במידה והכלב שרוע בצד הדרך, קל לנו יותר להחנות קרוב בצד הדרך גם אנו ולהתקרב אל הכלב הפצוע באותה הזהירות כפי שעלינו לעשות במקרה והכלב באמצע הכביש הסואן. ההבדל היחיד הוא פרק הזמן שעומד לרשותנו כדי להתקרב אל הכלב וליצור מגע בלתי מאיים, שבאמצעותו ננסה להתגבר על חשדנותו של הכלב על מנת לאסוף אותו למכוניתנו ומשם מייד אל הווטרינר הקרוב.

 

כאשר אנו מתקרבים אל כלב פצוע, יש לעשות זאת בצעדים מדודים ואיטיים, לא לפרוץ בריצה מהירה שעלולה להבהיל אותו. ככל שנתקרב אל הכלב הפצוע, נקטין את הנוכחות שלנו ולא נתכופף מעליו במלוא קומתנו, שיש בה כדי לאיים על הכלב ולגרום לו לנסות ולהתגונן מפנינו. רצוי לכרוע ברך ואם אפשר ואין תגובה תוקפנית ומאיימת מצד הכלב הפצוע, אף לשבת לצידו של הכלב, לנסות להושיט יד בזהירות. אם הכלב מראה סימני חרדה, לחץ וחשדנות, כדאי להשתמש גם בצלילי קול מרגיעים, להושיט יד פתוחה אל מתחת לאפו של הכלב ולאפשר לו להריח אותנו ובמקביל לנסות ללטף אותו ואולי אף לבחון את מצבו.

 

ברגע שנוצר המגע והכלב נרגע ומאפשר לנו לגעת בו, סימן שהוא מקבל את קרבתנו ומאמין בנו. יש להרגיע את חששותיו של הכלב בליטוף עדין ומילות הרגעה. לא שהכלב יבין את המלים עצמן אולם הוא בהחלט יכול לעמוד על הרכות שבצלילים ולחוש יותר ויותר רגוע בנוכחותנו ובמגע שלנו. מומלץ בחום לבחון בעין בלתי מזוינת את מקום פציעתו של הכלב, על מנת לחסוך ממנו כאבים בעת שנצטרך להרים אותו ולהעבירו למכונית שלנו ומשם אל הווטרינר.

 

כדאי ומומלץ לעטוף את גופו בבד רחב (אם יש, כמו מגבת לדוגמא) ולהרימו תוך שאנו משתדלים לשמור על התנוחה שבה מצאנו את הכלב שוכב על האדמה/הכביש. נראה שהתנוחה שנמצא אותו בה תהיה התנוחה הפחות מכאיבה לכלב ולכן כדאי להשתדל ולשמור עליה בעת המעבר למכונית.

 

 

אם יש ברשותנו קרש רחב דיו שיאפשר לנו להשתמש בו כמו באלונקה הרי שזה משובח. במקרים רבים נוכל למצוא קרש כלשהו כשהוא זרוק בצידי הדרך ונוכל לעשות בו שימוש מועיל. אם יש ברשותנו חבל או רצועה כדאי בהחלט לקשור את פיו של הכלב בטרם נתחיל את המעבר ממקום הפציעה למכונית. אין לנו יכולת לנחש באיזו פוזיציה במהלך ההעברה יחוש הכלב כאב בלתי נסבל, חרדה פתאומית מאיתנו, חשדנות ואובדן אמון בנו וכתוצאה מכך הכלב עלול לנסות ולנשוך אותנו. על כן, כאשר ניגש אל הכלב, ביחד עם פיסת הבד הרחבה ניקח איתנו חבל או רצועה כלשהי איתה נוכל לקשור לכלב את פיו וכך למנוע ממנו לנשוך אותנו.

 

מרגע שהעברנו את הכלב הפצוע אל מכוניתנו כדאי להודיע לווטרינר הקרוב אלינו שאנחנו בדרך אליו עם מקרה חירום של כלב פצוע, על מנת לחסוך זמן הכנה של הקליניקה לקראתנו.

 

למרות התיאור המפורט כאן, אין לי ספק כי יש עוד הרבה זוויות שאפשר לכסות במאמץ להציל כלבים פצועים; אנא אם יצא לך להיתקל בכלב פצוע והצלחת לפנותו באמצעים שונים מאלה המפורטים כאן, שתף אותנו ונשמח להוסיפם כאן לטובת הגולשים.

 

 

_____________

* בכל מקום שבו נרשם כלב הכוונה גם לכלבה, לגור ו/או לגורה.