עצות שימושיות לעת מלחמה

רבים מכם ודאי תוהים מה יהיה על חיית המחמד שלכם, אם וכאשר... ואולי... וחלילה... ייפול על ראשינו טיל עם ראש נפץ בלתי קונבנציונאלי... מאמר זה התפרסם בעת ההכנות ובזמן מלחמת המפרץ. מכיוון שקיים צורך לקבל הדרכה ועצה טובה בימים אלה, שכתבתי את המאמר והתאמתי אותו למלחמה המתנהלת בימים אלה בגזרה הצפונית והדרומית ובעצם הוא מתאים לכל גזרת מלחמה, שבה העורף נמצא בחזית.   רבים מאיתנו חיים באווירה של חוסר ודאות ובלבול, דואגים גם לחיית המחמד שלהם – אם זה כלב, או חתול, או אולי ארנבים ואוגרים ועוד כהנה וכהנה. ישנם דברים שאינם בשליטתנו, וכמו בכל מלחמה, לא כולנו נשרוד לספר על חוויות בדיעבד. ואולם, העד ש... ולכש... וכדומה, עלול לגרום לנו לאבדן העשתונות ולפגיעה באיכות חיינו וחייה של חיית המחמד שלנו בשל הלחץ וההיסטריה שעלולים ללוות אותנו ואת התייחסותנו לסביבתנו. נכון, זו מלחמה שבה רובנו נמצאים בעמדה פסיבית וכל שנדרש מאיתנו הוא "לשבת ולחכות" לנשום או לא על פי "צפירה עולה ויורדת", לרדת למקלטים או להישאר באזורים מוגנים* וכו'...   נכון, למלחמה כללי משחק משלה וחוקי הישרדות אחרים מחיי היום-יום; ואולם חלה עלינו האחריות לנסות ולשמור על אורח חיינו היומיומי השגרתי, עד כמה שניתן יהיה - ועל כן אשמח להעניק לכם מספר עצות שתעזורנה לכם ולחיית המחמד שלכם לעבור בשקט יחסי את המלחמה.

1.	לארגן בממ"ד או במקלט או באזור מוגן, מכל סוג שהוא, מקום גם לחיית המחמד שלנו. ואם זה אומר להעביר (או לקנות בנוסף למי שידו משגת לכך) את הכלוב, האקווריום, ארגז החול, כלוב הטסה לאותו החדר וכלובי הצפרים למיניהם, נעשה זאת קרוב ככל שאפשר למועד פרוץ המלחמה. יתרה מכך, כדאי לארגן מזון, חול חתולים, ליצור פינת צרכים לכלב שלנו שתכוסה בנסורת (הסופחת אליה ריחות לא נעימים) שקיות ניילון לארוז את ה"מוקשים", משחקים, ובעיקר הרבה אורך-רוח.
2.	אין ספק שלגבי דגי הנוי אין לי הידע ו/או ההיכרות איתם כדי לדעת את הקורה אותם וכיצד הם חשים או לא חשים בחוסר השקט שלנו; הארנבים, האוגרים, צפרים וכדו' יש לנו דרכים לתקשר איתם. אין לי ספק שמצב הרוח שישרור באזור המוגן ייתן את אותותיו בחיית המחמד שלנו ויהווה גורם מרכזי בשקט או באי השקט שלה. בכל מקרה, כדאי לנו, בכל עת שבה אנו נדרשים להיכנס לאזורים מוגנים, להעסיק עצמנו בצרכים הכי טריוויאליים של חיית המחמד שלנו אשר תסיט את דעתנו מן ההיסטריה והלחץ. אין לי ספק כי ניקוי אקווריום וסידורו מחדש, ניקוי כלובי הארנבים/האוגרים וכו', ניקוי ארגז החול וכלובי הצפרים, כל אלה יעסיקו אותנו ויאפשרו לנו להעביר את הזמן שבין "צפירה עולה לצפירה יורדת" בדרך איכותית יותר. סביר להניח שהעיסוק הזה יש בו גם אלמנט הרגעה לנו, שכן נהפוך מיצורים פסיביים הממתינים לגורלם, לאנשים הפועלים למען אחרים גם אם זה רק חיית המחמד שלנו. בקיצור, יהיו יצורים חיים שיזדקקו לנו וזו לא מילה גסה. כדאי לרתום את כל מי שירצה בכך מבני הבית, יהיה בתעסוקה משותפת כזו משום דבק וחיזוק ביחסים. אנא השתדלו לא "לאכול אחד השני" מרוב לחץ.
3.	החתול הינו חיית מחמד הפחות תלויה בנו, עדיין במצבי לחץ הם עלולים להפוך לחסרי מנוח ולקפוץ ממקום למקום בחוסר מנוחה, חלקם עלולים להפוך לתוקפניים ולשרוט. לא לשכוח, ליטוף וחיבוק הם צרכים שלנו של בני האדם, לא כל חתול אוהב זאת, אז אנא לא לכפות על החתול שלכם את התנועה הכפייתית הזו של החלקת היד על פדחתו, כיוון שעלולים אנו ליצור את ההיפך מן הכוונה. יש לאפשר לחתול לנהוג על פי אופיו. אם אתם רואים שהחתול שלהם הופך לחסר מנוח ומגלה סימנים של תוקפנות, כדאי להתאבזר בקצת תרופות הרגעה בהמלצת הווטרינר שלכם, לתת לחתול שלכם את התרופה על פי מינון מומלץ ולהכניסו לכלוב הטסה. הכלוב יש בו אלמנט הרגעה וכן יש בו משום שהוא תוחם את החתול אלמנט הרגעה גם עלינו. כדאי כבר עכשיו לנסות להרגיל את החתול לישון באזורים המוגנים, כדי שהמעבר אליו בזמן אמת לא יהיה טראומטי עבורו ולא נצטרך לרדוף אחריו ברחבי הבית, כדי לכפות עליו להיכנס למקום דבר שעלול ליצור לחץ מיותר עלינו בזמן שנזדקק לכמה שיותר שליטה ומעבר מהיר.
4.	עם הכלב יש לנו אפשרות הרבה יותר לפעול להרגעתו ולהרגעתנו אנו. כיוון שהיחסים שלנו עם הכלב מאפשרים לנו שליטה בו, כדאי לעשות עם הכלב, בכל פעם שנכנסים לאזורים מוגנים תרגילי משמעת במשך כחמש עד עשר דקות. התרגולת טובה גם לשליטה שלנו בכלב, הריכוז הנדרש מהכלב גורם לו לעייפות ולרגיעה. הרוטינה של תרגילי המשמעת יוצר אצל הכלב אסוציאציה של משמעת למקום, דהיינו, לאזורים המוגנים. כדאי להשאיר רצועה קשורה לקולר הנשרכת חופשית על הרצפה. במצב של קריאה לא יהיה לנו זמן או את השקט הנפשי להתעסק בקשירת הכלב, במצב אמיתי הרבה יותר פשוט מבחינתנו להרים את הרצועה ולרוץ יחד איתו והילד/ים למקלט או לאזור המוגן הקרוב אלינו.  הידיעה שהכלב שלנו נמצא בקרבתנו ובשליטה שלנו מבלי שנצטרך לרדוף אחריו ולאבד זמן יקר, מורידה הרבה מן הדאגה שלנו ומן ההתלבטות "מי ומה קודם למה". יתרה מכך, כל פעילות ממשית יש בה אלמנט הרגעה עבורנו וממילא השפעה מיידית על מצב הרוח של כלבנו.
5.	כיוון שבאזורים המוגנים למינהו יתקבצו אנשים רבים, חלקם כאלה שאינם אוהבי חיות מחמד ו/או פוחדים מחיות מחמד, מומלץ להצטייד גם במחסום על מנת להימנע מעימותים מיותרים.
6.	לחילופין, מומלץ בחום להשתמש בתרופות הרגעה במינון מומלץ על ידי הווטרינר שלכם (יש להיזהר ממתן יתר שעלול לסכן את כלבכם).
7.	משפחות רבות עוזבות את אזורי העימות ואין בכוונתי להצדיק או לא. זו החלטה אישית של כל משפחה ואין לנו הרשות לשפוט... ואולם, אנא אל תשאירו את חיית המחמד שלכם מאחור. זה לא אנושי. כבר בימים אלה בנהרייה יש עומס של כלבים אומללים צמאים ורעבים, חלקם קשורים בחצרות הבתים, כך שאפילו אינם מסוגלים להתרחק מהמקום בו נטשו אותם ולחפש לעצמם מישהו מבין הנותרים שירחם עליהם וייתן להם מים ומזון עד לשובם של בני משפחתם. אם המשפחה המארחת שלכם במרכז לא יכולה לארח את חיית המחמד שלכם, לרשותכם פנסיונים רבים ברחבי הגליל ורבים יותר באזור השרון והמרכז.

נכון, יש דברים שאינם בשליטתנו ואחרים שהינם בשליטתנו – בואו נדאג לבצע את שיש לנו את השליטה עליו.   וכפי שנאמר – "אלוהים תן לי את היכולת לשנות את שאני יכול לשנות ואת הכוח לקבל את שאיני יכול לשנות ואת התבונה להבדיל ביניהם".   כך הייתי ממליץ לכם – לעשות את כל שיש בכוחכם לעשות למענכם ולמען היקרים לכם, לקבל את שאין בכוחכם לעשות ואת התבונה להבדיל ביניהם.   ב ה צ ל ח ה !!!

_____________ * בכל מקום בו רשום "אזורים מוגנים" הכוונה לכל צורה של מיגון הנמצאת ברשותכם, בין אם זה מקלט, חדר ממ"ד, חדרים פנימיים וכדו'.