|
מקור ה-"Schutzhund" בגרמניה. הגרמנים קוראים לו "Hundesport" (ספורט כלבני).
במשך דורות, אנשים מאירופה וצפון אמריקה נמשכו לרעיון הייחודי של עבודה אקטיבית עם כלבם. "Schutzhund" הוא ספורט תחרותי שמציע פעילות בשטח, מאמץ פיזי ומנטלי, דרך ייחודית ומאתגרת לניצול הזמן הפנוי.
"Schutzhund" התחיל בתחילת המאה כמבחן לכלבים עובדים, כשהמטרה ההתחלתית אז הייתה לבחור באילו כלבים ישתמשו להמשך גידול. הדרישה שהלכה וגברה לכלבים עובדים יצרו מבחנים מתוחכמים יותר לצורכי אילוף. הכלבים נדרשו למטרות עבודה במשטרה, במשמר הגבולות, הבחנת ריחות ועוד... עם התפתחות המבחנים, יותר ויותר אנשים משתתפים בהם במטרה לבחון את יכולת כלבם האישי להתחרות בכלבים העובדים בהישגיהם המקצועיים.
כיום, לאחר עשרות שנים עם התגבשות וקביעת החוקים הפורמליים למבחני ה"Schutzhund", משתתפים עשרות אלפים ברחבי העולם בתחרויות ה"Schutzhund" שהפך לספורט כלבני פופולרי ביותר.
מבחני ה-"Schutzhund" מורכבים משלושה מבחנים ספציפיים באילוף והתנהגות הכלב:
|
| גישוש |
דורש מהכלב לעקוב אחר עקבות רגליים בשטחים בעלי תנאים טופוגרפיים שונים, עם שינויי כיוון ומראה דיוק מוחלט ומחוייבות מלאה למציאת העקבה. הכלב אמור גם לזהות חפצים שנפלו ולידע את הנוהג על מיקומם. בדרך כלל התנאים הם פחות מאידיאליים, עם כיסוי קשה, מזג אויר קשה ועקבה מיושנת.
הרבה מוצאים את הגישוש כחלק המהנה ביותר של הספורט. נוהג וכלב לבד ביחד, זה החלק המרגיע ביותר של הספורט.
|
| משמעת |
המשמעת מורכבת מ"רגלי" עם ובלי רצועה, "שב", "ארצה" ו"עמוד" במצב סטטי ובתנועה. המשמעת נערכת בדרך כלל במגרש בגודל סטנדרטי של מגרש כדורגל כשהרוטינה מתבצעת לרוב אורכו של המגרש. תוך כדי תרגול ה"רגלי", נשמעות שתי יריות לוודא שהכלב אינו פוחד מיריות. כמו כן, מתבצעים מספר תרגילי "הבאה" של חפץ: במישור, מעל קיר של 1 מ' ומעל משולש בגובה 1.80 מ'. כמו כן, נשלח הכלב קדימה, כשהוא אמור לרוץ קדימה למרחק של כ-40 מ' ויורד בסיום ל"ארצה" לפי פקודה מרחוק.
תחרות המשמעת נערכת בזוגות, כשכלב אחד נמצא במצב של "ארצה השאר" והנוהג שלו מתחבא בתוך מחסה, בזמן שהכלב השני מבצע את רוטינת המשמעת. בסיום, הכלבים מתחלפים ביניהם בתפקידים.
|
| הגנה |
ההגנה הינה החלק הכי פחות מובן לציבור. הנקודה החשובה ביותר להבין כשצופים ברוטינת ההגנה היא הקשר שבין הכלב לנוהג. אסור לכלב לנשוך את מחזיק השרוול, חוץ מאשר כשהוא מותקף או אם הנוהג שלו מותקף ואז לתקוף ללא היסוס. להפסיק לנשוך בפקודה ולשמור על מחזיק השרוול ללא גילויי תוקפנות נוספת.
לעתים קרובות, אנשים מתבלבלים בין אילוף להגנה של כלב ה-"Schutzhund" לבין אילוף כלב משטרה או כלב ליווי אישי. ואולם, רק כלב ה-"Schutzhund" מסוגל להיות אמין לחלוטין בסביבת אנשים, ותוקפן במצבים הספציפיים אליהם אולף ברוטינת ההגנה בספורט ה-"Schutzhund" וגם אז הוא חייב להיות תחת שליטתו המלאה של הנוהג.
|
התרגילים אותם אמור הכלב לבצע כמפורט לעיל, הינם בדרגת קושי גבוהה, אולם כדי ליצור מסגרת מאתגרת יותר עבור הכלב והנוהג, כל התחרות כולה, על שלושת מרכיביה נערכת ביום אחד. מבחנים אלה נערכים ע"י מועדוני ה-"Schutzhund" המקומיים ברחבי העולם, כמו גם בישראל (החוג להגנה והצלה) וכן בתחרויות ארציות ובינלאומיות בהן נבחרים הכלבים הטובים ביותר כאלופים (ארציים או בינלאומיים). כל כלב נבחן ומדורג על ידי מערכת מורכבת של ניקוד שבסיכומה נבחר המנצח של אותה תחרות.
|
|
ה-"Schutzhund" מדרג את הדרישות מביצועי הכלב לשלוש רמות. לפני הכל, על הכלב לעבור מבחן מקדים, מבחן התאמה לספורט.
"Schutzhund I" – תואר ראשון.
"Schutzhund II" - תואר שני.
תואר שלישי -"Schutzhund III"
על מנת שהכלב יוכל לעבור כל אחת מדרגות הקושי של התארים המפורטים לעיל, עליו להתאמן עם הנוהג שלו עד הגיעו לרמת המינימום הנדרשת בשלב שבו נמצא הכלב. כל שלב דורש מן הכלב רמת אילוף גבוהה יותר ויותר בכל שלושת התחומים (גישוש, משמעת, הגנה).
כל מי שמתעסק ב-"Schutzhund" יעיד על כך, כי כלב שהינו בעל ניקוד גבוה ברמת "Schutzhund III" הינו כלב עבודה אולטימטיבי – אחד לאלף מכלבי העבודה יכול להגיע לתוצאות גבוהות באמת בספורט.
בנוסף לתארי "Schutzhund I, II, III", תארים נוספים כמו גישוש מתקדם, מבחני טמפרמנט, עבודת משטרה ואג'ילטי מוכרים ככלבי עבודה.
כיום, ה-"Schutzhund" איננו יותר ספורט אקסלוסיבי של קבוצה קטנה בגרמניה שבה החל להתקיים, הארגון מתפרש על פני אירופה, צפון אמריקה ומדינות נוספות (ביניהן גם ישראל) וחברים בו מאות אלפי חברים המאוגדים במועדונים מקומיים, תחת פריסה אחת של ארגון ה"Schutzhund"- העולמי.
|
* הערה – מאמר זה תורגם ועובד ע"י יוסי סמואל מתוך "DVG America".
|
