|
|
|
|
|
|
|
גור צעיר הינו בעל יכולת למידה מופלאה ולמרות שהגור שלנו חרש, כל שעלינו לעשות הוא ללמד אותו בשפה אותה הוא מבין מה אנחנו רוצים ממנו. הדבר הראשון שעלינו לעשות הוא להרגיל אותו באופן פיזי להגיע אלינו ולקבל צ'ופר, כאשר הדגש יהיה על קשר עין של הכלב איתנו (כיוון שאין לו את היכולת לשמוע צלילים). כל בני הבית יכולים להשתתף בתהליך. כל מי שיש לו חמש דקות אותן הוא רוצה להקדיש לגור יחזיק בכיסו או בפאוצ' קוביות קטנות של נקניקייה או אוכל יבש, אם הכלב מגיב היטב למזון שלו.
לפני הכל יש למצוא פינה בבית שאותה נהפוך למקום המרבץ האינטימי של הכלב ושם נחבר וו עם לולאה לקיר. ניקח כבל קצר באורך של 60-80 סמ' ובשני קצותיו תפס. נחבר את הכבל אל הקיר ובקצהו השני נקשור את הכלב. הקשירה תתחם את הכלב ותעזור לנו להרגיל אותו לניקיון בבית (ראה מאמר " הרגלי ניקיון") ובמקביל יהיה בכך אלמנט מרגיע ויעניק לנו את השליטה על תנועותיו של הכלב ברחבי הבית בהשגחתנו בלבד. לחילופין ניתן להרגיל את הגור/כלב לכלוב הטסה בדיוק לאותם צרכים של הרגעה והתאפקות.
בכל פעם שנרצה לעבוד עם הכלב וללמד אותו לבצע בעבורנו כל פקודה שהיא ניגש אל הכלב נקשור אותו לרצועת הולכה, בין אם אם קשור בקשירה קצרה ובין אם הוא נמצא בכלוב הטסה, נלך איתו אל מרכז הבית במקום נוח ופנוי לעבודה איתו ולאורך כל הדרך הזאת (הקצרה) נחזיק בכף-יד קמוצה מזון שאהוב על הכלב (קובייה של נקניקייה או גרגר מזן יבש אם הוא אוהב) ונושיט את כף היד הקמוצה לאפו שיריח את האוכל ובתנועה איטית נרים את היד אל פלג גופנו העליון. באופן טבעי מבטו של הכלב יעקוב אחרי תנועת ידנו. אם ייווצר קשר עין בין הכלב לבינינו נרקע ברגלנו על הרצפה (רקיעה קצרה וחדה) ומיד ניתן לו גרגר או שניים מן המזון שבידנו הקמוצה. וכך במהלך היום בין 5 ל-6 פעמים ביום נרגיל אותו להביט אלינו על מנת לקבל צ'ופר. מהר מאוד ילמד הכלב שבכל פעם שהוא מביט בנו הוא מתוגמל על כך ובנוסף הוא ילמד על פי הוויברציות הנוצרות (עקב הרקיעה ברצפה/אדמה וכדו') שזה הסימן שהוא מתנהג נכון ובתמורה הוא מתוגמל על כך באמצעות צ'ופר. למעשה, החלפנו את הקליקר שבא לתת צליל לפני תגמול בוויברציה שבאה לפני התגמול. על מנת להבין את המשמעות של סמן מקדים לפני בוא הצ'ופר אנא קראו את המאמר: " עיצוב התנהגות לכלבים" המופיע במדור פינת האילוף תת-מדור כלבים עובדים. מאמר זה מתאר את דרך העבודה באמצעות הקליקר ואולם עם כלב חרש עלינו להחליף את צליל הקליק במשהו שיהיה מובן לכלב החרש ותמיד יוכל להסב את תשומת ליבו. וכמו שרקדני בלט חרשים רוקדים ביחד עם רקדנים שומעים כשהם עוקבים אחרי הוויברציות שנוצרות על הבמה ע"י רקיעות הרגליים של הרקדנים השומעים כדי לשמור על קצב הריקוד, כך הגור שלנו ילמד לזהות את הוויברציה המודיעה לו: "זאת ההתנהגות הנכונה – קבל תגמול". לחילופין אפשר להפוך ליטוף קל על ראש הכלב לסמן.
מאוד חשוב להרגיל את הגור מינקותו לעקוב אחרי תנועות הגוף שלנו ותנועות היד שלנו כיוון שבעזרת שפת הגוף שלנו נוכל ללמד אותו את כל פקודות המשמעת ואף מעבר לכך. עלינו לזכור כי התקשורת עם כלב חרש מתקיימת רק באמצעות קשר עין ועל כן שומא עלינו להקפיד על כך לאורך כל תכנית האילוף. |
|
|
|
|
|
|
|
