הכלב כידוע לכולנו הינו חיית להקה. גור שנלקח מלהקתו הטבעית (השגר שבו הוא נולד), בוחן את מקומו ב"להקתו" החדשה (קרי, המשפחה/בעלים יחיד/זוג). גור עירני, בעל בטחון עצמי גבוה, דומיננטי ועם פוטנציאל תוקפנות (לפעמים) יתחיל את מסעו ב"להקה" החדשה עם הגיעו לביתו החדש. גור מופנם, עדין, ביישן, רך באופיו יבחן את מקומו בביתו החדש כשהוא מתכנס אל תוך עצמו בימים הראשונים וייפתח אל סביבתו החדשה לאחר פרק זמן של התאקלמות.
בין אם "גורי" דומיננטי ובין אם הוא רך באופיו, מומלץ מלכתחילה להעמיד את הדברים על סדרם. ההולכים על שתיים תמיד יהיו מעליו בסולם החברתי של הלהקה, כולל אחרון הילדים, אפילו אם הוא תינוק שזה עתה החל לזחול.
ואולם "גורי" לא יוכל ללמוד את מקומו הנכון בבית שאליו הגיע, אלא אם כן, אנחנו בני האדם נלמד אותו מהם הכללים והחוקים המתאימים בביתנו.
| קביעת עליונות על "גורי"; ולמה הכוונה? |
| * |
כל תרגילי המשמעת שלמדנו להפעיל על "גורי" משמעותם – "גורי" מבצע הוראות של בני הבית ולא ההיפך. |
| * |
"גורי" מוזמן לשחק עם בני הבית רק כאשר הם מזמינים אותו לכך אך לא קובע מתי והיכן ישחקו איתו. בכל מצב שאיננו יכולים לפקח על הגור, עליו להיות מתוחם במקום מיוחד שיועד עבורו. התיחום מאפשר לנו לשלוט בהרגלי ההתנהגות של הגור הצעיר והתיחום חוסך מהגור להיכשל בהרגלים שיהפכו עם הזמן למטרד אמיתי. |
| * |
"גורי" תמיד יאכל אחרי בני הבית, בנפרד במקום שנייעד לכך ואף פעם לא יסתובב ליד שולחן האוכל בזמן הארוחה. |
| * |
"גורי" תמיד יאכל מזון כלבים המיועד עבורו בכמות מדודה ולעולם לא יקבל שאריות מזון בזמן הארוחה. שאריות מזון שיינתנו לו, תהיינה בנפרד בלי כל קשר לארוחה המשפחתית ובהתאם לבחירת הבעלים. |
| * |
ישנם מאלפים הדוגלים בהשלטת מרות מוחלטת על הגור באמצעות מה שהם קוראים לו "The Alfa Roll". זהו תרגיל מאוד טראומתי לגור צעיר שיש לו השלכות קשות על הבטחון העצמי של הגור, על הדימוי האישי שלו ועל יחסו הכולל לבני אדם.
מעבר לכך, תרגיל ה- "Alfa Roll" לכלבים בוגרים הוא מטופש ועלול לגרור אחריו תגובה אלימה של הכלב, כתוצאה מהסיטואציה המוגדרת בטבע כסיטואציה של "Fight for Fly" כלומר, להלחם כדי לברוח, או נכון יותר לתאר את הסיטואציה כמצב שבו הכלב מוצא עצמו ללא כל מוצא של המנעות מ"הקרב על החיים שלו".
אין לי ספק שיש באפשרותנו לשלוט בכל גור/כלב מבלי שנזדקק לתרגיל הפוגע בתשתית היסודית המנטאלית של הכלב!! עבודה קבועה, יומיומית, עם הגור או הכלב, תירגול פקודות המשמעת ויישומן בכל המצבים המתפתחים במהלך חייו של הכלב יש בהם כדי ליצור את יחסי השליט-נשלט של הכלב כלפי בעליו מבלי שנזדקק למהלך שישבור את כל הכללים ובעיקר שישבור את אמון הכלב בבעליו.
|
לשם כך ניצור מצבים ונבצע פעולות שמשמעותם
* .
סקרנו עד עתה את הדרכים להשלטת סדר ומרות בחייו של "גורי", אך חשוב לא פחות לשים לב לחשיפה החברתית לה זקוק "גורי" בעת מסע התבגרותו מעוללות אל הבגרות הכלבית.
ויכוח ארוך ימים מתנהל בין אם בקול רם ובין אם ללא מלים בין הווטרינרים האחראים על שלומו הפיזי של הכלב לבין אנשי ההתנהגות הדואגים להתנהגותו. בעוד שהוטרינרים בד"כ גורסים שלא להוציא גור מן הבית עד לסיום כל סדרת החיסונים שהוא נזקק לה, הרי שמאלפים ואנשי התנהגות מדגישים את הצורך לחשוף את הגור הצעיר לקולות, ריחות, מגע, טעמים של הרחוב על כל המשתמע מכך; במיוחד שתקופת הסוציאליזציה של גורים ובניית יחסם אל העולם הסובב אותם היא כל כך קצרה ומגיעה לסיומה בהגיע הגור עד 5 חודשים, בין אם אלו כלבים ובע"ח אחרים ובין אם אלה בני האדם ובין אם הרעשים, הצפיפות, הטקסטורה הארכיטקטונית המשתנה (מושב, עיר, עיירה, חווה מבודדת ועוד...), הריחות השונים וכמובן מגוון אתרי ונופי הטבע המשתנים ממקום למקום (יבשה, ים, נחל, חורשה, מדשאה ועוד...).
אפשר להבין את הצורך של הווטרינר למקסם את הזהירות; ואולם, לאחר עשרות שנות נסיון בעבודה עם כלבים וגורים ממגוון רחב של גזעים וכלבים רב-גזעיים, ברור לי כי הקפדה על "הגנה גורפת" של הגור מפני החוץ הינה בעוכריו ככלב מתבגר בעתיד.
כלל ידוע הוא כי גורים כמו גם ילדים מסוגלים להגיע להישגים גדולים במיוחד ובעצם את מרב פוטנציאל הלמידה שלהם הם מפתחים בגיל הגורות. כמו כן, יש לגורים צורך ממשי לחשיפה עם צלילים, ריחות, מגעים וטעמים של הרחוב וזאת בטרם יגיעו לגיל 4 חודשים. לכל הפחות יש להתחיל בחשיפה זו בגיל 3 חודשים והלאה לאורך כל שלבי צמיחתו והתבגרותו של הגור הצעיר והפיכתו לכלב בוגר.
כלב הסובל מחסך בחשיפה מקיפה סובל לרוב מפחדים מכל דבר חדש שהוא נתקל בו. יש בו חשדנות רבה ותחושת איום מכל מה שזר לו, כיוון שלא ספג את החוויה הזרה לו אל תוך מערכת הצלילים, המגע, הריחות והטעמים אליה נחשף בתקופת הגורות. כלבים חשים בטחון עצמי ותחושה של בטחון אישי בתוך סביבה המוכרת להם היטב. חוסר חשיפה לרחוב מגבילה מאוד את סביבתם המוכרת והופכת אותם לפחדנים וחשדנים, דבר העלול להגיע לכדי נשכנות מתוך איום ופחד. הסבר מפורט יותר ניתן לקבל במאמר "תקופות חשובות בהתפתחות הגור".
לכן, חשוב ביותר לקיים טיולי חשיפה לגור הצעיר, תוך שילוב עם פקודות משמעת עליהן דיברנו קודם לכן (בשלב תרגילי הדומיננטיות) וכך נצא נשכרים בטיול אחד בשני הכיוונים – גם תרגלנו עם הכלב וגם חשפנו אותו אל הרחוב והפכנו את הרחוב למוכר לו ולא למאיים.
נתחיל בכך, שכבר מהחיסון הראשון נצא עם הגור הצעיר לטיולים קצרים כשהוא נישא על ידינו. קיימים כיום בשוק מעין ערסלים נישאים בדומה לערסלי תינוקות המתחברים אל חזית הגוף או אל גבנו. בשלב זה לא ממש נאפשר לכל מי שעובר לגעת בגור שלנו, היות ובשלב זה הוא עוד חשוף למחלות גורים קטלניות ואיננו יכולים לדעת באם האדם שזה עתה מתלהב כל כך מהגור שלנו, לא ליטף באותה דבקות גור אחר שפגש או כלב חולה.
לאחר החיסון השני נוכל להתחיל להוציא את הגור איתנו להליכה קצרה ברדיוס קרוב לביתנו אם אנחנו בטוחים שהמקום אינו שורץ בחתולי פח בלתי מחוסנים או כלבים משוטטים. בהדרגה נוכל להגדיל את רדיוס הטיולים שלנו עם הגור, תוך שנקפיד לא לאפשר לו להוריד את האף ולהריח/ללקק את האדמה, המדרכה שעליהם הוא דורך. זו הזדמנות טובה מאוד ללמד את הגור איך לשמור על "קשר עין" איתנו תוך שאנחנו מחזקים אותו שוב ושוב על כך.
לאחר החיסון השלישי נוכל להירגע ולהמשיך בפעילות היומיומית שלנו בחשיפה, בתרגול המשמעת, בשמירה על "קשר עין" וכל זאת עד להתבגרותו.
בדרך זו, גם חשפנו את הגור שלנו כראוי לרחוב ופיתחנו את בטחונו העצמי, גם תרגלנו משמעת ויצרנו עובדות של מי מוביל ומי מובל, גם יצרנו הרגל לנו ולגור הצעיר גם כן של טיולים יומיומיים, תרגולות משמעת, משחקים משחררי אנרגיה ויצרנו דפוס של התנהלות המובן לכולם.
|
