לא אחת קורה שאנו מגיעים לביקור בבית חברים ומוצאים את עצמנו מתפעלים מכך שלהפתעתנו הכלב שלהם לא קופץ עלינו בכניסה, לא נדחף, לא מנדנד, לא מטריד אותנו או דורש תשומת לב. כזה כלב בדיוק היינו רוצים לעצמנו, אנחנו חושבים ומנידים בראשנו ביאוש. הכלב שלנו הוא בדיוק ההיפך מכל מה שרצינו שיהיה כשהבאנו אותו הביתה והוא רק כדור צמר קטן וחמוד.
כלב מחונך שנוח לחיות איתו איננו נולד כזה. זה לא עניין של מזל. הגור הדומיננטי ביותר יכול להפוך לכלב נוח אם נדע לגדלו נכון בחשיבה מוקדמת, מבלי שנגרר לתגובות על מעשיו.
גורים
הגור שמגיע אלינו הביתה הוא גור כלבים ומתנהג באופן טבעי כפי שגורי כלבים מתנהגים. כאן באה תוכנית גידול מובנית שהושקעה בה מחשבה, כדי להעניק לכלב שביל שבו הוא יגדל על פי הצרכים שלנו תוך שאנו מונעים ממנו לעשות טעויות התנהגותיות וחוסכים ממנו "עונשים" ומאיתנו תיסכולים מיותרים.
ראשית עלינו לבנות לעצמנו את רשימת הלאווים ואת רשימת ההתנהגויות הרצויות.
כשאני מדבר עם לקוחות ושואל אותם "כמה שליטה אתם רוצים שתהיה לכם בכלב"? הם נרתעים מיד ומתחילים לנאום לי על כך שאין להם צורך בשליטה בכלבם, שהכלב צריך חופש, אילוף יהפוך את כלבם ל"רובוט" ועוד כהנה וכהנה אמרות כנף שנשמעות יפה, אך במציאות היומיומית התוצאה היא, שכלבים אשר לא גודלו בהכוונה מתוכננת הופכים למטרד לבעליהם ולעתים אף לאיום פיזי על בני הבית ונפלטים לרחוב.
אחת הדרכים שהוכיחו עצמן לאורך שנות נסיוני כמאלף היא הקשירה הקצרה. אנשים רבים מתנגדים לנושא הקשירה הקצרה, רבים מהם מאמינים שקשירת הכלב איננה מוסרית. ואולם למעשה כמו כל דבר אחר בחיים, יותר מהכל זה עניין של פרופורציות ושימוש נכון בכלי עזר רב השפעה על התנהגותו של הגור הצעיר, אשר ילמד אותו להיות חלק מחיי הבית ולא הציר המרכזי שסביבו מתנהלים החיים.
משתמשים בקשירה הקצרה רק בשעות שאנו נמצאים בבית והגור בהשגחה ממשית. לא מומלץ לקשור גור צעיר כאשר אין איש בבית או כשהולכים לישון (גור צעיר עלול להסתבך גם בקשירה קצרה ולפגוע בעצמו). זה כלי נוסף המשמש את בני הבית שתפקידו דומה לתפקיד כלוב-הטיסה. בעוד שכלוב הטיסה מהווה מקום מקלט לכלב, אם מרגילים אותו נכון לשהות בו, הרי שהקשירה הקצרה משמשת כשלב מקדים לפקודת "למקום" לכשהכלב יגדל. זהו תהליך של מספר חודשים שלאחריו, לכשיגדל הכלב נוכל להורות לו ללכת "למקום" מבלי שנזדקק לקשירה עצמה.
כדאי לסיים את תהליך חינוכו של הגור לנקיון בתוך הבית, רק לאחר שיהיה ברור שהוא מסוגל להתאפק בזמנים שבהם יהיה קשור ולא יפתח הרגל של עשיית צרכים במקום המרבץ האינטימי שלו.
אינני שולל ואף ממליץ להשתמש בקשירה קצרה כבר עם הגיע הגור אלינו הביתה ובתנאי שיש לנו את הזמן להשקיע ולעקוב אחרי התנהגותו של הגור, כך שבכל שלב שבו הוא מראה סימני מצוקה, נהיה זמינים עבורו ונשחרר אותו מהקשירה וניקח אותו למקום המיועד לשם עשיית צרכים (למתחם שבו פזרנו עיתונים אם הוא לפני קבלת החיסון השני, או החוצה לחצר, לגינה או לטיול לאחר קבלת החיסון השני).
בכל מקרה עלינו לוודא שאיננו קושרים את הגור הצעיר ו"שוכחים" ממנו לשעות ארוכות בשלב שהוא איננו מסוגל להתאפקות. נזדקק ליכולת האישית שלנו להבחין בין אותות מצוקה אמיתית לבין יללות ודרישת תשומת לב שאיננה רצוייה. אף אחד לא רוצה שגור כלבים קטן ותובעני יתזז אותו.
הדבר הראשון שיש לבדוק באם המיקום שבחרנו לגור עומד בתנאים הבאים:
* המיקום נמצא באזור המרכזי של הבית, היכן שהחיים מתנהלים במשך היום, באזור שבין הסלון, פינת האוכל והמטבח;
* יש למקם את הגור בפינה צדדית, שלא יהפוך למטרד במעבר של בני הבית, אך בה בעת יש לאפשר לגור מקום ממנו יוכל להשקיף על המתרחש.
כעת לאחר שבחרנו את המקום המתאים יש לבצע את הפעולות הבאות:
* לקדוח בקיר (10 סמ' מעל גובה הפאנל) ולהבריג פנימה וו עם לולאה.
* להכין או לקנות כבל (חבל כביסה מחוטי מתכת מלופפים בכיסוי פלסטיק) קצר שבין 60-80 סמ' כשבשני קצותיו תפס (לחיבור לוו בקיר מצד אחד ולקולר של הגור בצידו השני).
* בפינה שנבחרה עבור הגור כדאי להניח שטיחון/שמיכה קטנה/מיטה וכו' וצעצוע או שניים. עודף צעצועים אינו תורם והוא גורם לאותה תגובה של חוסר עניין אצל הגור כמו אצל ילדים המוצפים בצעצועים.
הגור ילמד במקום זה להעסיק את עצמו בשעות שאין לאף אחד זמן להתעסק איתו. למי שהתחיל להשתמש בכלוב טיסה להמשיך ולהשתמש בו כמקום המרבץ של הגור כאשר אין איש בבית ובלילה כאשר הולכים לישון. הקשירה הקצרה נועדה ללמד את הגור שגם כאשר בני המשפחה בבית הוא לא קובע מתי והיכן וכיצד מתייחסים אליו אלא שבני הבית בבחירה שלהם משחררים אותו ממקום מרבצו ומזמינים אותו לשחק איתם.
כל משחק עם הגור צריך להיות מתוכנן ועם מטרה. משחקים מעודדי תוקפנות לא מומלצים!
השימוש בקשירה קצרה הינו שלב מקדים שבו הגור לומד את המושג "למקום" ויוצר התנייה אצל הכלב להיות רגוע.
בוגרים
ואולם לא תמיד נתמודד עם גידול גור/ה. במהלך החיים נמצא את עצמנו מאמצים כלב/ה בוגר/ת מאגודות אימוץ, או נאסוף כלב/ה נטוש/ה ברחוב שאימץ/צה אותנו, או שמא נקבל כלב/ה מחברים, בני משפחה וכיו"ב שלא יכלו להמשיך ולהחזיק בכלב(ת)ם.
נשאלת השאלה, מה עושים עם כלב בוגר?!...
ככל שנקדים ונלמד אותו שלא תמיד יש לנו זמן להתעסק איתו וכי גם בשעות בהן אנחנו בבית לא תמיד נאפשר לו להיות מרכז העניינים, כך ילמד הכלב מהר יותר להעסיק את עצמו. כלב בוגר המגיע אלינו, יש לו נטייה לפתח חרדת נטישה וככל שיקדים הכלב ללמוד להיות לבד בנוכחות הבעלים, כך הוא יתרגל ויהיה מסוגל להיות לבד כאשר אין מי שישגיח עליו. כך נוכל לחסוך מעצמנו הרבה מאוד תיסכולים ונזקים.
כמו בגידול גור כך גם בעת שניקח כלב בוגר הביתה, עלינו לבנות לעצמנו את רשימת הלאווים ואת רשימת ההתנהגויות הרצויות ולהחיל אותם כמקשה אחת מרגע הגיעו אלינו הביתה.
משתמשים בקשירה הקצרה כבר מהיום הראשון שמגיע הכלב אלינו. למרות שהכלב בוגר והוא מביא איתו הרגלים וחוויות שאסף מחייו הקודמים, הרי שבהגיעו למקום החדש שבו לא יצר הרגלים כלשהם, ייקל עלינו ללמד אותו את כללי ההתנהגות הרצויים לנו ובתנאי שנדע לקבוע גבולות וחוקים ברורים בשפה שהכלב מבין.
הקשירה הקצרה משמשת שלב מקדים לפקודה "למקום". זהו תהליך של מספר חודשים שלאחריו נוכל להורות לו ללכת "למקום" מבלי שנזדקק לקשירה עצמה. בנוסף לכך, הקשירה הקצרה תלמד את הכלב שגם כאשר בני המשפחה בבית הוא לא קובע מתי והיכן וכיצד מתייחסים אליו אלא שבני הבית בבחירה שלהם משחררים אותו ממקום מרבצו ומזמינים אותו לשחק איתם.
כמו אצל הגורים, יהיה עלינו למקם את הכלב נכון. יש לבדוק באם המיקום שבחרנו עבורו עומד בתנאים הבאים:
* המיקום נמצא באזור המרכזי של הבית, היכן שהחיים מתנהלים במשך היום, באזור שבין הסלון, פינת האוכל והמטבח;
* יש למקם את הכלב בפינה צדדית, שלא יהפוך למטרד במעבר של בני הבית, אך בה בעת יש לאפשר לו מקום ממנו יוכל להשקיף על המתרחש.
כעת לאחר שבחרנו את המקום המתאים יש לבצע את הפעולות הבאות:
* לקדוח בקיר (10 סמ' מעל גובה הפאנל) ולהבריג פנימה וו עם לולאה.
* להכין או לקנות כבל (חבל כביסה מחוטי מתכת מלופפים בכיסוי פלסטיק) קצר שבין 80-100 סמ' עבור כלב גדול ובין 60-80 סמ' עבור כלב קטן/בינוני, כשבשני קצותיו תפס (לחיבור לוו בקיר מצד אחד ולקולר בצידו השני).
* במקום שבחרנו לכלב כדאי להניח שטיחון/שמיכה מקופלת/מיטה וכו' וצעצוע או שניים. עודף צעצועים אינו תורם והוא גורם לאותה תגובה של חוסר עניין אצל הכלב כמו אצל ילדים המוצפים בצעצועים.
כל אינטרקציה שלנו עם הכלב עליה להיות מתוכנת ועם מטרה. משחקים מעודדי תוקפנות לא מומלצים!
השימוש בקשירה קצרה הינו שלב מקדים שבו הכלב מתרגל למקום שנקבע עבורו ויוצר התנייה אצל הכלב/ה להיות רגוע.
כלל זהב מתחייב בשימוש בקשירה קצרה:
ה-Tie Down איננו עונש.
יש ליצור אסוציאציה חיובית אצל הגור/הכלב למקום המרבץ שלו, אליו הוא יוחזר בכל פעם אחרי משחק או תירגול, "עייף אך מרוצה"!! |
