רבים מכם הגולשים חוזרים ושואלים אותי מתי אפשר להפסיק לתת מזון לכלב בתרגול היומי שלו לאחר שסיים את חמש פקודות היסוד.
לאורך כל תוכנית האילוף הדגשנו את הצורך במתן חיזוק חיובי לכלב, חיזוק מדויק בתמורה למעשה או מחדל של הכלב על-פי הוראותינו. ואולם, מגיע שלב שלרבים מכם נמאס לצאת לטיול היומי עם "צידנית" מזון (הפאוצ').
לאחר שסיימתם את כל תוכנית האילוף של הכלב/הגור ואימנתם אותו יום-יום במשך כשבועיים שלושה והגעתם למסקנה החד משמעית שהכלב מבצע את כל הרוטינה באמינות מלאה, אפשר להתחיל בתהליך להפסקת הצ'ופר. בתחילה צי'פרנו אותו על ביצוע של פקודה אחת; אחר כך צי'פרנו אותו על ביצוע שתי פקודות רצופות וכך הלאה על שלוש פקודות, ארבע פקודות ולבסוף הגענו למצב שבו מבצע הכלב באופן אמין את כל סדרת הפקודות שבסיומה נחזק אותו בצ'ופר. כעת נתחיל לצ'פר אותו לסירוגין, פעם כן ופעם לא, אחר כך פעם כן ופעמיים לא, אחר כך נגדיל את מספר הפעמים שהוא יבצע את כל הרוטינה בטרם נעניק לו את הפרס המקווה. לעתים נחליף את הצ'ופר בליטוף חיבה ונמשיך לתרגל כאילו והוא קיבל צ'ופר. וכך בהדרגה נעבור ממתן צ'ופרים לליטוף, אחר כך למילה טובה (נשים דגש על צליל שמח ומתלהב בקולנו כדי להלהיב את הכלב לבצע עבורנו את הפקודות שוב ושוב).
שימו לב, אם יתברר כי הכלב עוד לא מוכן למעבר מצ'ופר לביצוע ללא צ'ופר, עיצרו רגע, תיסוגו מעט לאחור בתוכנית ותחזרו שוב על התהליך. תמיד תיקחו אתכם את הפאוצ' המפורסם (לכל מקרה).
ברור שכלב אשר גדל לבצע פקודות תמורת מזון, לא יוכל לעבור לעבודה ללא מזון כך סתם ללא הכנה מוקדמת וללא תהליך הדרגתי שיעזור לו לעבור את השינוי. אפשר להחליף מזון בצעצוע (בעיקר בסוף הרוטינה, אם רוצים לאפשר לכלב קצת מנוחה). כדאי לקיים הפסקה שכזו כאשר מגיעים למקום רחב ידיים המאפשר לכם לעבור למצב חופשי ושם תוכלו לשחק עם הכלב והצעצוע שבחרתם עבורו על פי דרגת אהבתו לצעצוע. יש כלבים המעדיפים לשחק עם כדור, אחרים אוהבים Puppy Roll, יש כאלה שאוהבים דווקא פריזבי. כל אלה הם משחקים המפתחים אינטראקציה חיובית בין הכלב לבעליו.
המעבר למשחק עם צעצוע יכול לשמש אתכם כאלמנט "משחד" לכלב שיחזור אליכם גם אם שחררתם אותו מהרצועה. כמובן שיש לנקוט בתהליך הדרגתי שבו לומד הכלב שכדאי לו תמיד לחזור אליכם כי אצלכם קורים לו רק דברים טובים.
בעלי כלבים רבים מרגישים מתוסכלים מכך שהכלב מקבל את Puppy Roll, או תופס את הפריזבי או הכדור אך איננו חוזר אל הבעלים. עליכם מוטל ללמד אותו שכדאי לו לחזור אליכם גם עם הצעצוע בפה. כיצד נעשה זאת?...
כרגיל נתחיל בסביבה סטרילית שבה יש לנו שליטה על הנעשה. לשם כך נזדקק לרצועה ארוכה של 10 מ' אשר תהיה קשורה לקולר הכלב ותשתרך לה בחופשיות על הרצפה.
בתחילת התהליך נצא עם הכלב לטיול כשלקולר שלו מחוברות גם הרצועה הארוכה כשהיא משתרכת על הרצפה ואנו מחזיקים ברצועת ההולכה בידנו. בסוף הטיול היומי, בהגיענו לסביבה הסטרילית שבחרנו לשם כך (בין אם זו חצר/גינת הבית שלנו ובין אם זה מגרש סגור ומגודר בבי"ס בסביבה ובין אם זה אולם הכניסה המרווח שבכניסה לבנין שבו אנו גרים) נעזוב את רצועת ההולכה ונאפשר לכלב להגיב על "תחושת החופש" החדשה שלו. אם ינסה לרוץ, נדרוך על הרצועה הארוכה ובאופן טבעי הכלב יתקן את עצמו בעצירה הפתאומית והלא מתוכננת שלו. ברגע שזה יקרה, יש לכרוע ברך ולקרוא לכלב אלינו בהתלהבות וכאשר הוא בא אלינו, יש ללטף אותו ולצ'פר אותו בצעצוע המועדף עליו שהכנו לשם כך מראש.
כך נלמד את הכלב לבוא אלינו בשמחה, כיוון שמהר מאוד הוא ילמד שכאשר קורה לו משהו "רע", אם הוא חוזר אלינו הוא מקבל משהו "טוב". זהו תרגיל הכנה למשחקים המשותפים שלנו עם הכלב. כעת, בכל פעם שנחזור מטיול ארוך לסביבה הסטרילית נעשה הפסקת משחק עם כלבנו (להקפיד לשמור את הרצועה הארוכה בשלב זה קשורה לקולר הכלב). נזרוק או נושיט לכלב את הצעצוע המועדף עליו, נאפשר לו לרוץ מסביב בסיבוב "ניצחון" כשאנו מקפידים להישאר בטווח דריכה על הרצועה הארוכה. נקרא לו אלינו, נחזיק ביד אחת את פיו מתחת ללסת התחתונה ונלטף אותו מספר שניות ארוכות אשר ירגיעו אותו ויקנו לו אמון בנו. נבקש את הצעצוע – אם נתן לנו את הצעצוע, נתלהב מכך וניתן לו מזון תמורת זאת ונחזור על התהליך מחדש, נזרוק או נושיט לו את הצעצוע בשנית ובשלישית וכך במשך שבוע ימים לערך יום יום בסוף הטיול לפני שניכנס הביתה.
אם הכלב יבחר שלא לחזור אלינו, אלא לנסות ולהתרחק מאיתנו, נדרוך על קצה הרצועה הארוכה המשתרכת על הרצפה (הכלב כמובן יתקן את עצמו כמתואר לעיל), נכרע ברך ונקרא לו אלינו. ברגע שהוא מגיע אלינו, נחזיק ביד אחת את פיו מתחת ללסת התחתונה ונלטף אותו מספר שניות ארוכות תוך שאנו אומרים לו בהתלהבות "כלב טוב", נרגיע אותו ונבקש את הצעצוע הכול בדיוק כמו בתיאור בפסקה המתארת את התהליך שלעיל.
לאחר שהכלב יבין שתמיד תמיד נחזיר לו את הצעצוע, אפשר לוותר על המזון ופשוט לתת לו את הצעצוע לאפשר לו סיבוב "ניצחון", נקרא לו אלינו, נלטף אותו על ראשו, נבקש את הצעצוע ונזרוק או נושיט לו אותו שוב ושוב. ככל שיצבור הכלב חוויה חיובית במשחק הזה איתנו, יגדל האמון שלו בנו ונוכל לעבור לשלב הבא.
לאחר שווידאנו שהכלב משחק איתנו באמינות ואיננו מנסה לברוח מאיתנו, נוכל להתחיל לצאת למקומות פתוחים. בתחילה ללא גירויים זרים ובהדרגה נוכל להוסיף גם אלמנטים המסיטים את תשומת ליבו ונוודא שהוא נשאר איתנו ולא עוזב אותנו לטובת הגירויים האחרים כמו: אנשים זרים, כלבים נוספים, חתולים וכדו'. במשך כל התהליך נשמור על רצועה ארוכה קשורה לקולר הכלב שתאפשר לנו לעצור אותו בכל פעם שמשהו יסיט את תשומת ליבו מאיתנו.
מאמר זה מופיע בתחתית שעורי אילוף בוגרים/חינוך גורים ומהווה סיכום התוכנית הבסיסית.
בהצלחה לכולנו!!
|
