אילוף גורים - "שב" מ- "ארצה"

בואו נעצור כאן לרגע ונעשה ספירה קצרה – הגור יודע כבר לבוא אלינו, ללכת איתנו על רצועה, לשבת מולנו ולשכב. כעת נלמד אותו לחזור למצב ישיבה משכיבה – כאשר הגור שוכב בארצה ומסיים את הצ'ופר שלו. אנחנו נכרע ברך מולו, נושיט לו יד קמוצה עם צ'ופר קרוב מאוד לאפו ונרים את ידנו במשיכה איטית מעלה בקו ישר. נקפיד להשאיר את ידנו קרוב מאוד לאפו, על מנת לגרות אותו להתרומם. ברגע ש"גורי" מתרומם למצב ישיבה – נעודד אותו מיד ב"כלב טוב" וצ'ופר. החיבוקים וההתלהבות תמיד יגיעו לאחר מכן.   נמשיך לתרגל על פי הסדר – "שב"; "ארצה"; "שב" במקומות שונים בתוך הבית ו/או בחצר ביתנו. בהדרגה עלינו להתחיל להשהות את מתן הצ'ופר ולאפשר לגור לשבת כמה שניות ולהגדיל את פרקי הזמן שבין ישיבה, לארצה, לישיבה – על מנת שנוכל ליצור הפרדה בין הפקודות השונות, אחרת הוא ילמד את הרוטינה ויתחיל לעבוד כמו רובוט. עלינו במקום זאת ללמד אותו לחכות לפקודה הבאה בטרם ישנה את תנוחתו בה הוא נמצא.   חשוב מאוד להישאר עקבי ולהקפיד על תרגולת יומיומית. עלינו להישאר ניטראליים מבחינה רגשית ולא להיכנס לתסכול בכל פעם שהתוצאות לא מגיעות "מספיק מהר". לא לצעוק על הגור, לא לגעור בו בכעס – זה לא התפקיד שלנו להפוך ל"סמל המשמעת" שלו, עלינו מוטל בפשטות ללמד אותו בסבלנות ובאהבה והוא יחזיר לנו בביצועים מלהיבים.   וכרגיל, עלינו לתרגל איתו את כל הפקודות שהוא למד, בהדרגה להגדיל את מספר הפעמים שבהם הוא מבצע את הפקודות אותן למד מקודם, בטרם נצ'פר אותו על כך. בהדרגה יש להפוך את הצ'ופר למשהו שבא לסירוגין ולא בדפוס קבוע אלא בצורה משתנה וללמד את "גורי" להמתין לצ'ופר ולבצע עוד פקודה ו/או שוב ושוב את אותה הפקודה בטרם יקבל את "הפרס".   כאשר נגיע למצב שהגור מבצע את כל סט הפקודות – "שב" – "ארצה" – "שב" בקומבינציות שונות, נחזור ונדרוש ממנו לבצע את הפקודות תוך שמירה על "קשר עין" איתנו. חשוב להקפיד!