אילוף גורים - הכנה ל- "אלי"

כאשר אנחנו מגיעים לשלב שבו הגיע הזמן ללמד את הגור את הפקודה אלי, נוכל להזכר בשעור הראשון שבו לימדנו אותו להגיע אלינו, כשהוא מגיב לשמו. לאורך כל תוכנית האילוף שמנו דגש על כך שלא להזניח פקודות קודמות שהגור כביכול סיים ללמוד אותן וכמובן שביניהן הייתה גם הפקודה "אלי".

 

שוב אחזור על התיאור מן הפרק הראשון, לאמור,
 

אולם עלינו לזכור שהגור לא נשאר קטן כפי שהגיע אלינו. בנתיים גדל הגור והפך לכלב צעיר, מלא מרץ כח ועוצמה; ולעתים יתברר לנו כי במהלך גדילתו, יש מקום לעבור מ"חינוך הגורים" המתבסס על עבודת חיזוקים חיוביים בלבד, ל"אילוף" שיש עמו גם עבודת תיקון.

 

למי שתוכנית "חינוך הגורים" עובדת בשבילו, אם משום שיש לו כלב מסוג קטן שקל לשלוט בו ואם משום שכלב(ת)ו איננו דומיננטי אלא בעל אופי רך ונוח לעבוד איתו, יגיע לשלב הזה כשהגור הפרטי שלו מבצע את כל הפקודות ומסוגל לחזור אליו לקריאה "אלי" או לחלופין לקריאה בשמו בכל מקום ובכל מצב.

 

למי שכלבו גדל בנתיים ומתברר שהוא זקוק לתוספת אילופית שמתבצעת באמצעות תוכנית "אילוף הבוגרים" שבמדור זה, אנא עבור לתוכנית "אילוף בוגרים" לקבל הנחיות מסודרות בנוגע לפקודה "אלי" ולשלב הורדת הרצועה מהכלב ושליטה ללא רצועה.

 

אל תחשבו שזה המקום שבו סיימתם לעבוד עם כלבכם. זה המקום שיצרתם לעצמכם סט כלים לעבודה היומיומית שלכם עם הכלב. כדאי, רצוי ומומלץ ביותר פשוט להכנס לרוטינה קבועה שבה יום-יום בערב או בבוקר (תלוי בלוח הזמנים שלכם, בכל מקרה בטיול הארוך) יש לתרגל עם הגור, שאולי כבר איננו גור כלל ועיקר, את כל הרוטינה של המשמעת. להקפיד להושיב אותו לפני כל דלת נפתחת, ללמד אותו להמתין עד שיקבל רשות לעבור את פתח הדלת ושישב מאחרי הדלת בסבלנות עד שתנעלו את הדלת על מנעול ותתנו לו את הפקודה "רגלי" כדי שיבוא אתכם, שלא ירוץ במדרגות ויגרור אתכם אלא יתאים את עצמו לקצב שלכם, שידע לעצור בפני כל מעבר חצייה, לפני עלייה וירידה ל/ממכונית. בקיצור שימתין לקבל רשות לכל פעולה שלו בטיול היומי שלכם המשותף, אפילו כדי שיוכל קצת להתרוצץ עליו להמתין להוראה שלכם. כל ויתור שלכם על סמכות ביחסיכם עם הכלב, יש בו משום שינוי במבנה ההיררכי של הלהקה שלו וזה לא עושה לו טוב. כלב אוהב חיים פשוטים וברורים שמשמעותם = זה מותר לי וזה אסור!