אילוף כלבים - "הישאר"

השאר היא פקודה שבה מלמדים את הכלב להישאר במקום שבו השארנו אותו, ללא תנועה, בתנוחה נוחה לו לביצוע – "ארצה". כשהכלב יושב, הוא מתוח ומחכה לפקודה נוספת. כאשר הוא שוכב ב"ארצה" הוא נינוח יותר וקל לו יותר לרבוץ באותו המקום מבלי לזוז. על כן, גם אם טיילנו איתו ברחוב, פגשנו מכר והכלב התיישב לצידנו בהמתנה, אם הוא נשכב לא נתקן אותו, נאפשר לו לרבוץ כך בנוחיות.

וכרגיל, נתחיל ללמד אותו בסביבה מוגנת, ללא גירויים חיצוניים. נתחיל בכך שנתרגל איתו את תרגילי המשמעת אותם הוא מכיר עד היום במשך כ-3 עד 5 דקות, נכניס אותו לריכוז עבודה ואז נבחר מקום בתוך הבית (בדרך כלל בסלון) במקום נוח שיאפשר לנו לעקוב אחריו מכמה מקומות, נושיב אותו שם, נוריד אותו ל"ארצה" (הכל עם רצועה רגילה) נצעד צעד אחד אחורה כשאנו אוחזים ברצועה, נחזור אליו מיד ונעודד אותו על כך שהוא לא קם. ניסוג שוב פעם ונחזור וחוזר חלילה במשך כ-10 פעמים, תוך כדי שנוסיף את הפקודה הישאר. נבקש מהכלב לשבת, ונתרגל איתו דקה נוספת של רגלי, שב, נוריד אותו שוב לאחר מס' צעדים ואז ניסוג שני צעדים או יותר עד כמה שהרצועה מאפשרת לנו ונחזור מיד באותה מתכונת ושוב נחזור על הפעולה מספר פעמים מכיוונים שונים של הכלב (מעכשיו בכל שלב נתחיל בכך שלאחר שנוריד את הכלב לארצה, ניתן לו פקודה קולית "השאר" ואז נבצע את הרוטינה על פי ההתקדמות). בכל פעם שהוא נשאר במקומו, נחזור אליו ונצ'פר אותו. וכך במשך יומיים שלושה עד שנהיה בטוחים שהוא אמנם נשאר במקומו ולא זז בעקביות.

זה השלב שאפשר לשחרר את הרצועה אך להשאיר אותה מחוברת לכלב (כדי שאפשר יהיה בקלות לתקן ולהחזיר את הכלב למקומו במידה והוא יזוז משם). ושוב, נתרגל משמעת עם הכלב במשך 2-3 דקות נושיב אותו במקום שבחרנו לשם כך, נוריד אותו לארצה, ניתן את הפקודה "השאר", נעזוב את הרצועה וניסוג צעד אחורה ונחזור אל הכלב, נרים את הרצועה ונעודד אותו על כך שהוא לא זז. נחזור על אותו תהליך מספר פעמים ואז נגדיל את המרחק מהכלב בהדרגה מספר צעדים מכיוונים שונים סביב הכלב ונחזור אליו ונעודד אותו על כך שנשאר במקומו.

כעת אפשר להגדיל את פרקי הזמן בהדרגה שבהם הוא יישאר במקומו – בתחילה 10 שניות אחר כך 30 ש' ואחר 2 דק' וכך הלאה עד שנגיע למצב שהוא נשאר במקומו מבלי לזוז במשך כ-5 דקות.

זה השלב שבו נתחיל לצאת ולהיכנס לתחום הראיה של הכלב, תוך שאנחנו עוקבים אחריו גם כשהוא לא רואה אותנו. אם הוא יזוז ממקומו, יש לגשת אליו לתקן אותו ולהחזיר אותו לנקודה שבחרנו ולהחזירו ל"ארצה" ולהתחיל שוב. כאשר אנחנו מתקנים את הכלב, איננו משתמשים בקולנו לא ב"פוי" או "מה עשית" או "לא" רגזני, כל אלה הופכים את הקול שלנו לאלמנט מאיים על הכלב, דבר שיקשה עלינו בעתיד כשנרצה ללמד אותו את הפקודה "אלי". אנחנו פשוט ניגש אליו נתקן אותו באמצעות הרצועה וקולר עבודה (תלוי ברגישותו של הכלב – קולר חנק, או קולר דוקרנים) ונחזיר אותו למקומו לתנוחת "ארצה".

מהרגע שאנחנו בטוחים שהכלב מבין את הפקודה על כל האלמנטים שבה, נגדיל את פרקי הזמן שניעלם מתחום הראיה שלו בהדרגה, עד שנגיע למצב שבו הכלב מבצע את הפקודה לפחות 20-30 דק' ברציפות, גם אם הוא לא רואה אותנו. בסופו של התהליך נדרוש ממנו להישאר במקומו עד שעתיים ואולם בשלב זה, יספיקו 20-30 דק' להשלמת התהליך.

כעת אנחנו מוכנים להתחיל בהדרגה ללמד אותו להישאר גם במקומות סואנים יותר מחוץ לבית/החצר. נצא איתו החוצה לרחוב, למקומות שקטים בהתחלה ובהדרגה נגדיל את הגירויים החיצוניים, נעבור לבית קפה, פיצרייה וכדו' ונוריד את הכלב למצב של ארצה-השאר, נשב לנו בכיף, נשתה קפה או נאכל פיצה ונאפשר לעוברים בדרך, לגשת אליו וללטף אותו. בכל פעם שהוא נשאר במצב של שכיבה (גם אם הוא מרים את ראשו ומקשקש בזנבו זה בסדר גמור), נעודד אותו על כך בצ'ופר.

לא לשכוח בכל פעם שהוא עולה מדרגה באופן מושלם בביצוע הפקודה, יש לצ'פר אותו בחופן של קוביות נקניקייה או קבנוס או מה שתבחרו.

ברור לי, שרבים מכם בשלב הזה היו רוצים להיפטר מהפאוצ' והצ'ופרים, אנא היעזרו בסבלנות. בסיום תוכנית האילוף הזו אלמד אתכם כיצד ללמד את כלבכם לבצע בעבורכם את כל אותן הפקודות ללא מזון.

סבלנות!!!